מדלן קרמיקה - עיצוב ופיסול
אתרוג. ולקחתם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל
סדרת המיניאטורות הזו מאיירת את חיי היום יום סביב מעגל השנה אצל היהודים.
ניסיתי לתאר את החג מתוך "מאחורי הקלעים" שלו. כמו למשל טירוף אפיית אוזני המן לפני פורים או צעצוע חדש של ליצן שמקבלת ילדה קטנה.
הפרשת חלה. נכון, קל יותר לקנות לחם מוכן, אך בהכנתו טמונים כוחות וסודות שאין לוותר. בניפוי הקמח אנחנו מבררים בין הקמח הטוב והנקי לבין מה שאינו ראוי ומכוונים להוציא מתוכנו ומחיינו את כל מה שעוצר אותנו כמו פחדים, כעסים ועוד.
הכנות לשבת. מרק, עוגה בחושה - כל כך פשוט ושגרתי. המלח הוא התבלין המצוי ביותר במטבח, מוסיף טעם אך בתנאי שיתווסף במידה המתאימה. הכוונה מעומקי הלב שנדע למצוא בתוכנו את האיזון הטוב ואת הגבולות. ומה שמחבר את הכל זה מים שהם סמל התורה - הכוח באחדות ושלום.
משלוח מנות. מי לא מכיר את טירוף ההכנות לפורים? אין ספור אוזני המן מיועדים למשלוחי מנות. נכון שמספיק שניים, אבל כל חבילה זו הזדמנות לפגוש חבר שמזמן לא ראינו, להודות למורה או אפילו להשוויץ במקוריות.
חנוכה.
אמהות משחקות עם ילדיהם כל יום. יום-יום, בוקר וערב - זה התפקיד שלהן. וגם לספר על ניסי חנוכה. אנחנו מתבגרים ולא זוכרים את כל יום ויומו מהילדות, רק רגעים אחדים. לזכור את השמחה, אורות ואמא רק אתו הרי זה נס חנוכה.
חנוכיה. במקום הזה יעקב מקבל הבטחה שהארץ הזו תנתן לצאצאיו. מי יתן ועם ישראל יתאחד כמו האבנים מתחת לראשו של צדיק.
מנחמת.
הרב קוק כתב על אמנות שאם אמן מרגיש צורך להביע איזה רעיון הוא חייב לעשות את זה, כי זו הדרך שלו בעבודת ה'.
עבדתי בגלריה בעיר העתיקה ואנשים עברו והסתכלו. נהנתי להראות את מה שאני עושה ולשמוע תגובות אבל לא הפעם. ילד אחד היה מגיע בהפסקות וראה את הדמויות בתהליך. מישהי נעצרה לידי ואמרה: "אוי מה שאת מפסלת זו אשה בוכה?" והילד הזה הגיב: "אל תדאגי, תכף תבוא המנחמת".
המלים האלו עודדו אותי לא פעם בכל מיני מצבים קשים. שמעתי בליבי את קולו: "אל תדאגי, תכף תבוא המנחמת".
